החלטה בתיק בש"א 151251/06

1.         בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה כנגד המבקשת ביום     8.9.2005.

 פסק הדין בהעדר הגנה ניתן  בהסתמך על אישור מסירת כתב התביעה במסירה אישית "לבן מוחמד" בג'לג'וליה  ביום 13.6.2005.

זאת לציין כי התביעה העיקרית הוגשה כנגד זכר בשם  צאלח סאלחה "יליד 1945 בין יוסף ומרים".

סעיף 3 לכתב התביעה מתייחס גם הוא אל הנתבע - זכר .

התביעה העיקרית הוגשה  בגין נזקי רכוש, כנגד הנתבע בהיותו בעלים של רכב שפגע בנהג שנסע ברכב התובעת.

על פי טופס "הודעה על תאונת דרכים עם נפגע שצורף לתביעה העיקרית הרי שהנפגע לא ידע את פרטי הרכב שפגע בו. כל שנרשם הוא "ידוע לי שבמרחק 200 מטרם לפני עמדה הונדה סיביק שחורה גם כן פגועה מתאונה. לא ידוע לי באם היא קשורה לתאונה שלי...במקום היו שוטרים שרשמו את פרטי הרכבים...".

 טופס נוסף המהווה דו"ח תאונה  והמאזכר את מספר הרכב של הנתבע , צורף  לכתב התביעה שלא ברור מי מילא אותו והאם נכח בעת התאונה.

בהקשר זה אעיר, כי למרות שמדוחו"ת התאונה עולה כי לכאורה ארעה תאונה קשה עם נפגע גוף שסביר להניח חייבה התערבות המשטרה והגשת כתב אישום כנגד הפוגע, לא נוכחתי כי הוגש כתב אישום כנגד מאן דהוא שנהג ברכב הנתבע, אם זוכה או הורשע.

מעיון באישור המסירה עולה ,כי נרשם גם הוא בלשון זכר לאמור " סאלחה צאלח ילידבן 1945יוסף ומרים".

במצורף לאישור מסירה זה צורף מסמך מטעם "רוזנברגר שירותי עזר לעו"ד" - על פי מסמך זה בוצע "איתור כתובת לאדון שבנדון". "הנל אותר בגלגוליה....בזמן הביקור נכח במקום בנו ....". כלומר , פרטי מסירה "לזכר"  בשם הנתבע , כאשר בפועל בוצע מסירה ל"בנו מוחמד".

2.         טענות המבקשת בתצהיר התומך בבקשה:

לטענת המבקשת כתב התביעה לא נמסר לה מעולם , וגם פסק הדין לא נמסר לה - סעיף 4 לתצהירה! .

המבקשת אישרה קבלת מכתב דרישה בטרם הוגשה תביעה.

מכתב תשובה  מטעמה מיום 31.3.2005 - 3 חודשים לפני הגשת התביעה , נשלח על ידי באת כוחה , בגידרו הכחישה מעורבות או אחריות כלשהי לתאונה הנטענת.

עוד טענה  כי אין לה בן בשם מוחמד ואינה יודעת מי חתם על אישור מסירת התביעה.

על הליכי התביעה  נגדה ,נודע לה לראשונה בעקבות מסירת האזהרה בתיק ההוצאה לפועל שניפתח לבצוע פסק דין זה. מיד עם קבלת האזהרה טיפלה בנושא באמצעות בנה.

לעניין סיכויי הגנתה הצהירה  כי היא אומנם בעלת הרכב המוזכר בכתב התביעה אלא שלא נהגה בו בזמן התאונה . למיטב ידיעתה גם לא פגע רכבה ברכב כלשהו ביום התאונה.

3.         המבקשת נחקרה בפניי על תצהירה, מנתה את שמות ילדיה שלאף אחד מהם לא קוראים מוחמד. בהגינותה העידה כי שם אחד מילדיה , כבן 20 - חמודי.

בעדותה העידה כי בנה עימאד הוא שמחזיק ברכב נשוא התביעה, "הוא מחזיק ברכב ועובד איתו" - ע' 4 שורה 24.